הוא גבר עלי ברגעים האלה בהם שכבתי תחתיו, רמוסה, נאבקת, חסרת אונים, מתפללת לבואו של מציל, מיואשת הבדידות הנוראה.
הוא גבר עלי ברגעים בהם הלכתי למשטרה להתלונן והוא התקשר לחבריו השוטרים והשמיץ אותי שלא יאמינו.
הוא גבר עלי כשהגעתי לאולם בית המשפט מול ממסד שמבכר להגן על בניו על פני האמת.
הוא גבר עלי כשלא היה לי כוח לגרור עצמי מהמיטה בבוקר לעבודה.
הוא גבר עלי כשלא היה לי העוז לפתוח את הפה.
הוא גבר עלי כשניסיתי לאהוב ולא זכרתי היכן ומי אני.
בכתיבה הזאת שלי – בי נשבעתי – הוא מפסיק לגבור עליי.