כולם סביבי גועשים מתדהמה כיצד ייתכן שהרחקנו לכת כל כך, שהמוסר הציבורי פרוץ כל כך שחיילות אשר שירתו כסוהרות בבית הסוהר גלבוע אולצו לקיים יחסי מין, נגד רצונן, עם אסיר ביטחוני בעל ״דם על הידיים״.
להזכיר לכל מי שחי על הירח בשבועת האחרונים, באמצעי התקשורת נחשפה פרשת ה"סרסור בסוהרות". לפי החשד, קצינים בכירים בכלא נהגו להיענות לדרישתו של האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, הכלוא בכלא גלבוע ולהעביר לאגף שבו הוא כלוא סוהרות, בין השנים 2014 ל-2017.
כל זאת בידיעה ובהסכמה לכאורה של בכירים בכלא.
אז כמי שעברה מסכת שלמה של אונס, התעללות מינית, נפשית, כלכלית, על ידי עורך הדין אורי דניאל, ובהמשך עינויי דין קשים בחסות חבריו במערכת אכיפת החוק – לא נותרה בי פליאה על דבר.
מבלי להטיל דופי כמובן בכל העולם (ללא ספק יש אנשים טובים בדרך הכמהים לבצע שליחות), ישנם אנשים הבוחרים בתפקידי כוח ושררה אך ורק כדי לספק את נטיותיהם הפרוורטיות ו/או למלא את כיסיהם.
במה שונים מפקדי כלא גלבוע לשעבר מנשיא המדינה קצב מעורך הדין דניאל?
לטעמי בדבר. איש מהם לא בחר בדרך הפשע במוצהר, כולם הסתירו את מאווייהם חסרי הרסן באיצטלה של מקצוע נורמטיבי ובעל סטטוס, בו יוכלו לבצע את זממם בחסות החוק והסדר, תוך כדי ניצול נפשע של כוחם והשפעתם.
אולי מדובר בכמה עגבניות רקובות בלבד בתוך הארגז אומר לי ידיד. אולי. אך רקב זה מתפשט והולך וחוצה כל גבולות.
מה נסגר עולם? כמה רע עוד יכול להיות?