אז הנה עוד אנס יוצא להתחיל את דרכו החדשה בקרוב.
אלון קסטיאל שסימם ואנס עשרות נשים, מרביתן אגב לא נכללו בכתב האישום מסיבות כאלו ואחרות (או במילים אחרות כסף קונה עורכי דין טובים) עמד מול ועדת השחרורים של בתי הכלא, הביע חרטה והופ הופ טרללה – קיצרו לו בשנה (השליש שעוד נותר לו).
וועדת השחרורים דואגת לשלומו של מר קסטיאל אבל מי דואג לשלומן הנפשי של קורבנותיו?
פעם אחת ולתמיד – אפשר להחלים ממחלות אבל מאונס לא ניתן להחלים. שלומה של אישה שנאנסה לעולם לא ישוב להיות כשהיה. אונס הוא לא רק חדירה אל הגוף, הוא גם פלישה אל הנפש, הזיכרון, הדימיון, המחשבה, הרגש וכל מוקד חושי אשר מסייע לנו לתפוס את המציאות.
מי כמוני יודעת את זה – אורי דניאל, עורך הדין שאנס אותי, נוכח בכל רגע של חיי. הוא נוכח כשאני לבד, נוכח כשאני עם משפחתי, חבריי, בביתי, בסופר השכונתי או במקום עבודתי. הוא ואני כנראה נהיה ביחד לנצח. בטוב וברע. ללא שום וועדת שחרורים שתקצר את עונשי. ואז אני תוהה אבל רגע מה בעצם היה חטאי????
לאחר לחץ ציבורי, החליטה פרקליטות המדינה לערער על ההחלטה לשחרר את אלון קסטיאל. כולי תקווה למען הנשים הללו שזעקתן תשמע.