מנחם גולדברג האנס השני שלי, מופיע על גבי חמור, לראשו מטפחת והוא לבוש גלימה, בזקנו הלבן הוא מופיע כמו נביא, כמו צדיק הדור, אני הולכת שבי אחר הדמות, ואז, לפתע, הוא פותח את פיו וצועק בקולו הרועם, אני מתעוררת ונזכרת איך הוא עמד שם בבית המשפט והצביע עלי, צעק: ״את שקרנית, את לא נאנסת״, בכיתי אז, אני בוכה עכשיו, לא הכרתי אותו לפני אותו הדיון, ולא מכירה אותו עכשיו, איך הוא יודע שלא נאנסתי? הוא היה שם באותו הערב מר ונמהר? איך אתה קשור לזה? למה במילותיך ובמעשיך אנסת אותי גם? את הידיים של האנס הראשון שלי שחיללו לי את הגוף אני שוטפת מעצמי בכל יום, את המילים שלך, מנחם גולדברג, אני לא מצליחה לנקות. אתה האנס השני שלי.
הפיקציה שנקראת עונשם של אנסים
לפני מספר שבועות השתחרר משה איבגי, שנכלא בסוף ספטמבר ל-11 חודשי מאסר על עבירות מין, לאחר שפרקליטות מחוז צפון החליטה לא להגיש ערעור על החלטת ועדת השחרורים לשחררו שחרור מוקדם.
הנוהג במדינת ישראל, הוא שכל אסיר רשאי לפנות לוועדת השליש, אלא שלאור העומס בבתי הכלא, האסירים מקבלים קיצור של עשרות שבועות מהמאסר כקיצור מינהלי – ולכן עונשו של איבגי קוצר עוד יותר.
בהחלט משתלם להיות עבריין במדינת ישראל.
עורכת דינו של איבגי, חן מאירי, מסרה כי היא מברכת על החלטת הפרקליטות, ש"רואה עין בעין שאיבגי ראוי לשחרור, והגיע הזמן להניח לו ולאפשר לו לחזור לחברה ולענייניו המבורכים".
מרגש ללא ספק.
כולנו בהחלט ממתינים לצאת סרטו הבא.
גברת חן מאירי – מה לגבי קורבנותיו של מר איבגי? האם הן חזרו ל״ענייניהן המבורכים״? בדקת איתן מה שלומן?
לא נעים לי להגיד לך גברת מאירי, שגם אני לא בדקתי איתן מה שלומן.
אבל אני בטוחה ששלומן לא טוב. לא טוב בכלל.
טראומה על רקע פגיעה מינית היא טראומה for life. זהו. זה נתון.
כל ידיעה בעיתון על איבגי או על פגיעה מינית או על דיכאון היא טריגר להצפה מחדש וחיים מחדש של כל האירוע המסויט הזה ונגררותיו.
אני כותבת לך את זה היום, גברת חן מאירי כמי שהתמודדה עם סיפור התעללות נפשית ואונס קשה ועם אונס שני קשה לא פחות על ידי מערכת אכיפת החוק בישראל, כי זו לגמרי בצד התוקף ולא בצד של הקורבן.
אבל אל דאגה גברת חן מאירי, איבגי יחזור לחייו, כפי שעורך דין אורי דניאל שאנס ארבע נשים חזר לחייו ול״ענייניו״.
באין לנו ועדת שחרורים, הנפגעות לעולם לא באמת חוזרות לחייהן.
ואין לי פתרונות לצערי: ניסיתי כבר הכל, טיפולים נפשיים, יוגה, מדיטציה, כדורים, אקטיביזם – הכל רק מעמעם את הכאב אבל לא באמת מרפא.
אולי אם כל עורכי ועורכות הדין בישראל שכמותך, גברת חן מאירי יסרבו לשתף פעולה עם תוקפים, יכול להיווצר איזשהו מימד של הרתעה לאותם חלאות אדם כמו משה איבגי ועורך הדין אורי דניאל.